<h1>רבינו ירוחם מישרים נ"א ח"א</h1>
<h2>דף קיד.</h2>
אין עד נעשה דיין זה הדין הוא פשוט בגמרא בתרא ובגמרא סנהדרין ופרשב"ם דאם זמנום להעיד כבר נעשו עדים אפי' לא העידו ואין עד נעשה דיין והקשו עליו כי בודאי אפילו זימנום יכולין לדון אם יש עדים אחרים שיעידו בפניהם כאשר אכתוב כל זמן שלא העידו בבית דין אין נקראין עדים וכן עקר. ועוד כתב דלא שייך למימר אין עד נעשה דיין אלא דוקא עד שצריך להעיד בפניו וכן כתב רי"ף ויכולין לדון שום דבר מדיני ממונות בלא עדי' ראו אותו בעת שיכולין לדון כגון ביום ראו שלוה פלוני מפלוני אבל אם ראוהו בלילה אינם יכולין לדון על פי ראיית והטעם שיכולין לדון כשראוהו ביום שלא תהא שמיעה גדולה מראיה וכתבו התוספות כי הטעם דאין עד נעש' דיין דהוה ליה עדות שאין אתה יכול להזימו. ולפי' רשב"ם משום ועמדו שני אנשים כלומר כי צריכין הדיינין לישב והעדים לעמוד וישיבה ועמידה אין יכול להיות כאחת. וכל זה שייך בעד הצריך להעיד אבל עד שאינו צריך להעיד נעשה דיין אבל בדיני נפשות עד הרואה אינו נעשה דיין אפילו יש עדים אחרים שיעידו בפניהם משום ושפטו והצילו העדה ודוקא בדאוריתא אבל בדרבנן עד נעשה דיין כגון קיום שטרות ושליחות גט. והנה לך לפי זה ו' חלוקי' א' בדרבנן עד נעשה דיין ב' בדאוריתא אין עד נעש' דיין ג' עד שראה בדיני נפשות אינו נעשה דיין אפילו העידו אחרים בפניהם ד' בדיני ממונות אפילו ראה עד נעשה דיין אם יעידו אחרים בפניהם בין ראה ביום בין בלילה ה' בדיני ממונות אם ראה ביום בזמן שיכול לדון נעשה דיין ויכול לדון על פי ראייתו ו' אם ראה בלילה שאינו זמן דין אינו יכול לדון על פי ראייתו בספרי הרא"ש בפ"ח ובפ"א סנהדרין ובפ"ב מכתובו'. וסופר החתום בשט' אינו דן באותו שטר כך כתב בעל העיטו' בשם הרי"ף ז"ל. אסור להעמיד דיין שאינו הגון וכל שכן במקום שיש ת"ח סנהדרין ובספרי הרא"ש. החשוד על אותו דבר לא דן בגמרא בכורות וסנהדרין ובספר הרא"ש. ומכאן דקדקו כי העד החתום בשטר אין ראוי לדון באותו שטר וכן כתב בעל העיטו' בשם רב אלפסי.
